<h1>ספר הישר לר"ת סימן תכ"ד</h1>
<h2>דף לו.</h2>
חידש ר' בכיצד מברכין. אמ' רב יהודה אמר שמואל צלף של ערלה (ו)זורק האביונות (וזורק) [ואוכל] את הקפריסין וכו' עד אי אשמעינן כל המיקל (בחוצה לארץ) [בארץ] הלכה כמותו בחוצה לארץ ולא אמ' צלף של ערלה הני מילי במעשר שאר פירות דבארץ גופה דרבנן ומשום הכי גבי מעשר קפריסין לאו פירא הוא ופטורות מן המעשר דחוצה לארץ אבל ערלה (דחוצה לארץ) [דבארץ] דאורית' אימא לא קמ"ל. כאן מוכח כי שאר פירות שאינן מין דגן ותירוש ויצהר חייבין בחוצה לארץ מדרבנן. ובמסכת דמאי (פר' קמא) אמרי' אלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום הדבילה והתמרים והחרובין והוורד והכמון והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו (מכזית) [מכזיב] ולהלן פטור מן הדמאי. ואיכא למימר דהכי קאמר הני מילי גבי מעשר פירות דאפי' בארץ לא נהוג אלא מדרבנן אבל ערלה דקא נהוג אפי' בחוצה לארץ דאורית' אימ' לא קמ"ל.
